כללי
  1. חוק כלי ירייה משלב את משטרת ישראל בכל הקשור לרישוי ואחזקת כלי ירייה בידי האזרחים וגופים ציבוריים.
  2. יעודה של המשטרה מאפשר למשרד הפנים להסתייע בה לקביעת נוהלי אבטחה לאזרחים ולגופים ציבוריים שבידיהם כלי ירייה.
  3. נוהלי האבטחה המפורטים מתבססים על נוהלי אבטחה של משטרת ישראל ובאחריותה.
המטרה
מטרת הנוהל להגדיר כללי בטיחות והתנהגות למחזיקים בכלי ירייה.
אחריות
אחריות ביצוע הנוהל על בעל הרישיון המיוחד / קב"ט הארגון.
 
נוהל משטרת ישראל – הוראות שימוש בכלי ירייה בגופים מאובטחים
נוהל מס' 90.222.106, תחולה מאי 1996
  1. כללי:
    1. כלי ירייה הינו אמצעי קטלני שהשימוש בו עלול לסכן את חייו או את שלמות גופו של אדם, הן מי שאליו כוון הירי והן של אחרים. לפיכך, השימוש בנשק ייעשה אך ורק בהתאם לאמור בכללים שיפורטו בהמשך.
    2. הנוהל כולל – כללים מנחים, הוראות וסייגים בכל הנוגע לשימוש בכלי ירייה ופתיחה באש, על ידי עובדים ושומרים הנושאים נשק בתוקף תפקידם במתקנים מאובטחים ואחרים.
    3. הכללים בנוהל זה מבוססים על הוראות סעיפים 34 י' ו-34  ט"ז שבחוק העונשין תשל"ז-1977 כפי שתוקן (תיקון מספר 39 חלק מקדמי וחלק כללי) ופורסם בספר החוקים מס' 1481, ט"ז באלול התשנ"ד, 23.08.94. [ראה נספח א].
 
  1. תוכן העניינים:
    1. פרקי הנוהל כוללים:
      1. פרק א – הוראות פתיחה באש.
      2. פרק ב – הוראות ביטחון לנושאי כלי ירייה.
      3. פרק ג – הוראות טיפול בנשק.
      4. פרק ד – הוראות להנפקת כלי ירייה.
      5. פרק ה – הוראות בטיחות באימונים בכלי ירייה.
      6. נספח א - סעיפים 34 י' ו-34  ט"ז לחוק העונשין תשל"ז-1977.
      7. נספח ב – השימוש בנשק לצורך הגנה עצמית – תרשים זרימה.
      8. נספח ג – סעיפים מתוך חוק כלי ירייה וחוק העונשין לעניין העבירות בכלי נשק.
      9. נספח ד – הצהרת הקב"ט.
      10. נספח ה – הצהרת השומר.
 
  1. אחריות:
    1. אחריות לביצוע הנוהל על הקב"ט הארצי.
    2. הקב"ט הארצי / /מחוזי / מתקן יביא לידיעת העובדים והשומרים המחזיקים בנשק את:
      1. הוראות פתיחה באש.
      2. הוראות ביטחון לנושאי כלי ירייה.
      3. הוראות טיפול בנשק.
      4. נספח א-ב.
  2. הגדרות:
    1. סכנת חיים – סכנה לאובדן חייו של אדם או לחבלה מסוכנת בגופו.
    2. נשק חם – לרבות כלי ירייה, רימון יד, בקבוק תבערה, מטען נפץ.
    3. נשק קר – לרבות סכין, פגיון, גרזן, אלות ומוטות מתכת.
    4. אזהרה מוקדמת – הודעה על כוונה לפתוח באש, באם לא תיפסק התקיפה.
פרק א'
  1. עקרונות כללים:
  1. השימוש בנשק לעבר אדם מותר כאשר הוא דורש באופן מיידי לשם הגנה על היורה או זולתו מפני תקיפה שלא כדין שצפויה ממנה סכנה מוחשית לחיים.
  2. השימוש בכלי ירייה לצורך הגנה עצמית ייעשה כמוצא אחרון, לאחר שנשקלו ומוצו דרכי פעולה אחרות להפסקת התקיפה, לרבות אזהרה מוקדמת, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לסכן חייו של היורה או של זולתו. כאשר אין דרך אחרת בנסיבות העניין להתגבר על התוקף המסכן חיים.
  3. נחיצות השימוש בכלי ירייה תיבחן בכל שלב משלבי האירוע. יש להפסיק את הירי מיד כשפסקה התקיפה ואין יותר סכנה לחיים. (ראה תרשים זרימה – נספח ב' בעמוד 29).
  1. הוראות פתיחה באש במקרה של סכנת חיים:
  1. השימוש בכלי ירייה מותר, אם הוא נדרש באופן מיידי, כדי להדוף תקיפה שלא כדין, שבוצעה באמצעות נשק חם או קר, ושנשקפה סכנת חיים מוחשית ליורה או לזולתו.
  2. השימוש בכלי ירייה לצורך הגנה עצמית ייעשה כמוצא אחרון, במידת הזהירות הראויה, כאשר אין דרך אחרת בנסיבות העניין להתגבר על התוקף.
  3. פתיחה באש תיעשה רק כמוצא אחרון, לאחר שנשקלו ומוצו דרכי פעולה אחרת להפסקת התקיפה, לרבות מתן אזהרה מוקדמת, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לסכן את חייו של היורה או לזולתו.
  4. לצורך הדיפת התקיפה שמסכנת חיים מותר לפתוח באש לעבר גופו של התוקף, במגמה לפגוע בו כך שיימנע ממנו להשלים את הביצוע מעשה התקיפה. אם ניתן לסכל את התקיפה באמצעות ירי לעב רגלי התוקף, יש להעדיף ירי כזה. יש להפסיק את הירי מיד כשפסקה התקיפה ואין יותר סכנת חיים.
  5. פתיחה באש תבוצע, כאמור לעיל, לעבר התוקף בלבד, בירי בודד ומכוון, תוך נקיטת אמצעי זהירות למניעת פגיעה בחפים מפשע, הנמצאים בטווח אש.
  6. אם נמלט התוקף עם כלי נשקו והוא עדיין מסכן חיים, ניתן לירות לעבר רגליו. ובמידה ואין בכך כדי לסכל את הסיכון- לעבר גופו, כדי למנוע את המשך התקיפה או למנוע סיכון חיי אחרים במהלך בריחתו. אם נמלט התוקף בלא נשק אין לירות בו.
  7. אין לפתוח באש לשם הגנה על הרכוש כאשר לא מתלווה לעברת הרכוש סכנת חיים.
  1. פעולות לאחר סיום הירי:
  1. טיפול רפואי – יש להגיש טיפול רפואי לנפגע לאחר שנבדק כי אין נשקפת יותר סכנה מצידו.
  2. דיווח – יש לדווח בהקדם האפשרי על כל מקרה של שימוש בכלי ירייה לתחנת המשטרה הקרובה.
  3. סריקה – יש לבצע סריקה לאיתור נפגעים נוספים או נזק לרכוש.
  4. בידוד איזור הירי – יש למנוע כניסת אנשים לאיזור הירי עד לסיום הבדיקה המשטרתית.
  5. תחקיר – קצין הבטחון הארצי יערוך תחקיר לאחר כל מקרה של פתיחה באש וישלח דו"ח מפורט למטא"ר אג"מ אבטחה.
פרק ב'
הוראות בטחון לנושאי כלי יריה:
  1. עובד המקבל כלי ירייה לא יעבירו  לאחר לשם שימוש או לכל מטרה אחרת, אלא אם קיבל לכך אישור בכתב מאת קצין הבטחון הממונה.
  2. נמסר כלי ירייה לעובד, יהא אחראי אישית לניקיונו ולתפעולו התקין של כלי הירייה ולא ימסרו לאחר לשם ניקוי ותיקון, אלא באישור בכתב מאת הגורם המוסמך לכך.
  3.  
  1. מסר עובד כלי ירייה לאחר- לשימוש, ניקוי או לכל מטרה אחרת- ללא רשות בכתב מאת הגורם המוסמך, יועמד לדין בפני ועדת משמעת ויהיה צפוי לעונש.
  2. מי שחל עליו חוק שירות המדינה משמעת, יהיה צפוי, אם יפר הוראות חוק או הוראות הנוהל, גם להעמדתו לדין בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
  3. אם מסר את כלי היריה למי שאין בידו רשיון לאותו כלי ירייה או תעודת הרשאה, יהיה צפוי לעמוד לדין פלילי (סעיף 16 (ב) לחוק כלי ירייה).
  1. אסור לכוון את כלי הירייה, בין אם הוא טעון ובין אם אינו טעון, לעבר בני אדם, אלא לצורך מילוי התפקיד.
  2. בשעת טיפול בכלי יריה, יש לכוון את הקנה בצורה כזו שאם יפלט כדור הוא לא יסכן חיי אדם יש לזכור כי כדור עלול לחזור ממקומות קשיחים כגון: סלעים, אריחים, קיר בטון וכו'.
  3. בעת בדיקת כלי היריה או מסירתו, יש לודא שאינו טעון. בדיקת כלי היריה תעשה ע"י הוצאת המחסנית, דריכת הכלי וראיית בית הבליעה. אין לבדוק את הכלי ע"י דריכתו ושחרורו (רובה, מקלע ותמ"ק נבדקים כשקניהם מופנים כלפי מעלה בזוית של 60 מעלות. אקדח נבדק כשהקנה מופנה כלפי מטה בזוית של 45 מעלות).
  4. אין לדרוך את כלי היריה או להכניס כדורים לבית הבליעה, אלא אם מתכוונים לפתוח באש.
  5. על פי הוראות חוק העונשין תשל"ז 1977
  1. אין להשאיר כלי נשק או כדורים בלי השגחה, אלא אם ינקטו כל אמצעי הזהירות הנחוצים כדי למנוע שימוש בכלי הנשק ע"י אדם אחר, העלול לגרום נזק.
  2. אין להשאיר כלי נשק או כדורים, במקום שיש לילדים גישה אליו ויש חשש כי הילדים יגעו בהם וינזקו.
  3. מי שעבר על הוראות א' או ב' דלעיל, יהיה צפוי לעמוד לדין פלילי ודינו מאסר שנה.
  1. נושא נשק המכניס כלי ירייה למשרד או למקום מגורים, יניחו כשהוא איננו טעון (פרוק ממחסנית וכדורים), במקום שלא תהיה גישה אליו לעובדים בלתי מוסמכים ולבני המשפחה.
  2. בשום מקרה אין להשאיר נשק במכונית חונה- ללא השגחת נושא הנשק גם אם המכונית נעולה.
  3.  
  1. בכל מקרה של גניבת נשק או השמדתו, יש להודיע מיד לקב"ט האחראי ולתחנת המשטרה הקרובה, ככל המוקדם ולא יאוחר מ- 48 שעות מהמועד שבו נודע על האבידה או ההשמדה.
  2. מיד לאחר מתן ההודעה, כאמור לעיל, יכין העובד דו"ח מפורט בכתב וימסור למ"י, לממונה הישיר ולקב"ט המוסד.
  1. שומר מטעם חברה קבלנית לשמירה -  אשר נשקו אבד או נגנב בתחום המתקן בו הוא שומר- יפעל לפי הוראות חברת השמירה וידווח גם לקב"ט האחראי על המתקן בו הוא שומר.
  2. חוק כלי היריה קובע הוראות נוספות (ראה גם נספח א').
  1. התנאים להובלת כלי היריה האמורים בכתב ההרשאה מחייבים מכח החוק.
  2. לא יתאמן אדם בירי בכלי ירייה מחוץ למטווח קליעה.
  3. הנושא או המוביל כלי היריה בהיתר לפי חוק זה, חייב לשאת את הרשיון או את תעודת ההרשאה לכך.
  4. העובר על הוראה מהוראות החוק, כפי שמפורט בסעיפים א', ב' ו-ג' לעיל או על תנאי או הגבלה שצויינו ברשיון, לגבי מי שנושא את כלי היריה על פי רשיון – צפוי לעמוד לדין פלילי.
פרק ג'
הוראות טיפול בנשק
  1. הוראות לטיפול וניקוי שיגרתי של נשק
  1. יש לפרק את הנשק לחלקיו (בהתאם למותר).
  2. יש לנקות את חלקיו בפלנלית ומברשת מכל לכלוך או אבק.
  3. יש לשמן את החלקים בשכבה דקה של שמן רובים.
  4. בכל מקרה, אין להשתמש לניקוי נשק בכל חומר אחר פרט לשמן רובים ופלנלית.
  5. אין להחזיק נשק, שלא בזמן הניקוי, בצורה מפורקת. מיד לאחר גמר הניקוי יש להרכיב את כלי הנשק.
  6. אסור לפרק את חלקי העץ, מנגנון ובית אחיזה (קת).
  1. הוראות להכנת נשק לפעולה
    1. יש לנקות את הנשק על כל חלקיו מכל שיירי שמן ולכלוך – במיוחד את הקנה ופני הסדן.
    2. יש לשמן בשכבה דקה של שמן רובים את הנתיבים של החלקים הנעים.
    3. יש לייבש את פני הנוקר וקדח הקנה.
    4. יש לוודא שאין הקנה סתום בפלנלית או בכל חומר אחר.
  2. הוראות לטיפול בנשק לאחר הירי
    1. להרחיק את הפיח מכל חלקי הנשק עם פלנלית ולשמן אותם.
    2. לנקות את הקנה בפלנליות משומנות ויבשות לסירוגין, עד שהפלנלית תצא נקיה. את הקנה יש להשאיר משומן. על פעולה זו יש לחזור כל 24 שעות במשך שלושה ימים לאחר הירי.
  3. הוראות לתחזוק נשק מבצעי
  1. אין לטעון מחסנית בכמות הכדורים המירבית שהיא מסוגלת להכיל.
  2. יש לשחרר את המחסנית מהתחמושת מספר פעמים בחודש לפחות ליום רצוף. עם זאת תמיד יש לדאוג שתהיינה מספר מחסניות עם תחמושת לשימוש בעת הצורך.
  3. בעתודת הנשק תוחזקנה המחסניות ללא תחמושת.
  4. הנשק והתחמושת יוחזקו במקום יבש ומאורר.
  5. הנשק חייב לעבור ביקורת תקופתית.
  6. עובד אשר ברשותו נשק, ובגלל סיבות שונות לא נבדק נשקו בביקורת תקופתית (אחת לשנה), יפנה ביוזמתו לקב"ט המוסד בו הוא עובד ויבקש לבדוק את נשקו.
  7. יש לדאוג שהקפיץ המחזיר לא יהיה דרוך, וכ"כ יש לשחרר את קפיץ המקור.
 
פרק ד'
הוראות להנפקת כלי ירייה
  1. הנשק יאוחסן במקום ובתנאים שקבעה משטרת ישראל.
  2. כלי היריה ימסר לשומר או לעובד לצורך מילוי תפקידו בלבד. לאחר סיום התפקיד יוחזר הנשק למחסן המשמרת. זקוק העובד לנשק תקופה ממושכת במסגרת תפקידו -  תאושר לו החזקת הנשק בקביעות לתקופה הנדרשת.
  3. הקב"ט יאשר מתן נשק בתנאים הבאים:
    1. לשומר- אם קבל אישור מהועדה.
    2. מקבל הנשק קרא הוראות הפתיחה באש, והוראות הנוגעות בנוהל זה, הבין את תוכנן וחתם על הצהרה מתאימה (ראה נספח ה' בעמוד 35).
    3. מקבל הנשק עבר אימון מתאים ומטווח בכלי היריה המיועד לו, והקב"ט שוכנע כי הינו כשיר לשימוש ולטיפול בנשק.
    4. נקבע למקבל הנשק מועד למטווח ואימון תקופתי נוסף כעבור חצי שנה.
  4. עם הנפקת הנשק יחתום הקב"ט על ההצהרה (נספח ד' בעמוד 34).
  5. שני טפסי ההצהרה (של מקבל הנשק והקב"ט),יתוייקו בתיק נפרד אצל הקב"ט.
  6. שומרים מטעם חברת השמירה יוחתמו על טופסי ההצהרה (נספח ה') ע"י חברת השמירה המעסיקה אותם. חברת השמירה תחתום על ההצהרה המאשרת כי השומר עבר אימונים ומטווחים בהתאם לנדרש ותעביר שני טפסים לקב"ט למשמרת.
  7.  
  1. על הקב"ט להסדיר עריכת מטווחים אחת לחצי שנה, לעובדי המשרד. כולל שומרים המקבלים נשק.
  2. לגבי שומרים מטעם חברת שמירה קבלנית – הנמצאים במיתקנים שבתחום אחריותו – על הקב"ט לוודא יעברו מטווחים כנ"ל.
  3. הקב"ט יזום פעם בשנה ביקורת תקינות הנשק הצוי באחסנה ובידי עובדי המוסד וכן הנשק שבידי השומרים מטעם חברת השמירה. הבדיקה תעשה ע"י נשקים מוסמכים.
 
 
פרק ה'
הוראות בטיחות באימונים בכלי ירייה
1. כללי
  1. הוראות אלו קובעות כללי בטיחות המחייבים את המתאמנים בנשק במשטרת ישראל, על מנת למנוע פגיעה במפעילי הנשק ובאנשים הנמצאים בסביבתם.
  2. הוראות אלו הן בנוסף לחוקי הזהירות המופיעים בספרות ההדרכה ובמערכי השיעור המלאים.
  3. יש לנהוג בכל מטווח על פי הוראות אלו, התואמות את התנאים במטווח המסויים.
  1. כללי זהירות – כללים
  1. יש לנהוג בכל כלי ירייה כאילו היה טעון.
  2. לא יכוון אדם נשק, גם אם אינו טעון, לעבר אדם אחר שלא לצורך.
  3. במסירת וקבלת כלי ירייה יש לבדוק את הכלי ולוודא שאינו טעון.
  4. בדיקת הנשק תעשה בדרך הבאה:
    1. באקדחים:
  1. יש להטות את הקנה ב- 45 מעלות כלפי מטה אל מול חומת המפגע.
  2. לפרוק את המחסנית או את הכדורים מהתוף (באקדח תופי).
  3. לדרוך מספר פעמים, להסתכל לבית הבליעה ולשחרר את ההדק.
  4. באקדח חצי אוטומטי, בזמן בדיקה בלילה, יש להכניס את הזרת לבית
המחסנית על מנת לוודא שאומנם היא הוצאה.
  1. בתמ"ק ורובים
  1. יש להטות את הקנה ב- 60 מעלות כלפי מעלה.
  2. לפרוק את המחסנית, לדרוך מספר פעמים, להסתכל לבית הבליעה אגב הכנסת האצבע לבית הבליעה, לשחרר את ההדק ולנצור את הכלי.
  1. אין להכניס את האצבע לשמורת ההדק שלא לצורך.
  2. אין לשאת על הגוף כלי ירייה דרוך כשכדור נמצא בקנה, אלא אם נאמר אחרת, לאותו מקרה ספציפי.
  3. לפני שמנקים את כלי היריה יש לבודקו ולודא שהנשק ריק מתחמושת.
  4. בעת אימון יבש, על המדריך לוודא שאין כל תחמושת חיה בסביבת המתאמנים. במידה וישנה תחמושת, על המדריך לנעול אותה בארון נפרד, כשהמפתח נשאר ברשותו.
  1. כללי זהירות למטווח
  1. אימון באש חיה ייערך אך ורק במטווח מאושר בפיקוחו של קצין המוסמך לנהל מטווח.
  2. בעת הירי יימצאו בשטח המטווח אך ורק המתאמנים והמדריכים.
  3. אין לבצע ירי במטווח מבלי שינקטו אמצעי הבטיחות הבאים:
  1. חובש מוסמך וציוד עזרה ראשונה – כולל אלונקה -  כשבידו כתובות בתי חולים שבסביבה.
  2. רכב לפינוי נפגעים.
  3. שלטי סימון ואזהרה סביב המטווח – דגלים אדומים ליום ופחיות עם נפט לירי לילה.
  1. בכל מטווח ימונה תורן, שיפעל על פי הוראות מנהל המטווח התורן, ויחלק את התחמושת למתאמנים בהתאם להוראות המדריך.
  2. בעת הירי באקדח יעמוד על קו הירי אדם אחד בלבד ורק הוא יורה. אלא אם נאמר אחרת ע"י המדריך. שאר המתאמנים יעמדו כ – 3 מטר מאחורי היורה.
  3. אדם שלא נמצא על קו הירי לא ישא ברשותו מחסנית מלאה או ריקה. כל המחסניות יהיו על שולחן התחמושת באחריות התורן.
  4. אירע מעצור בעת הירי -  יבצע החניך פעולה דחופה או התגברות על מעצור, בהתאם להוראות מקדימות שניתנו ע"י המדריך.
  5. בגמר הירי יש לבצע פעולת בדיקה של הנשק כפי שהוזכר בסעיפים 2.ד.1. ו-2.ד.2.
  6. כל פעולות הבדיקה, טעינה ופריקה וטיפול במעצורים יבוצעו כשהקנה מכוון לעבר חומת המפגע.
  7. אין לעבור את הקו הירי לכוון המטרות, ללא הוראות מנהל המטווח.
     

נספח א' - חוק העונשין תשל"ז – 1977 (1)
הגנה עצמית – סעיף 34 י'.
לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית  של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו ואולם, אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים.
חריגה מן הסביר – סעיף 34טז.
הוראות סעיפים 34י'., 34 יא'., ו-34יב. לא יחולו כאשר המעשה לא היה סביר בנסיבות הענין לשם מניעת הפגיעה.
נספח ב' -
 
נספח ג'
סעיפים מתוך חוק כלי היריה התש"ט – 1949
סעיף 4   לא ישא ולא יוביל אדם כלי היריה, אלא על פי רשיון או על פי תעודת הרשאה לפי סעיפים 9, 10
              או 10א' או לפי רשות על פי סעיף 10ב' (ג).
סעיף 5  (א)  לא יחזיק אדם כלי ירייה אלא על פי רשיון.
סעיף 6  (א) לא יקנה אדם כלי ירייה ולא ירכשנו בדרך אחרת, אלא אם יש בידו רשיון לאותו כלי יריה.
(ב)  לא ימכור אדם כלי ירייה, לא יעבירנו לאחר בדרך אחרת ולא ימסור כלי ירייה. אלא לאחר
שנוכח כי יש בידי הקונה או המקבל רשיון לאותו כלי ירייה או שמותר לו להחזיק בכלי היריה לפי הוראות חוק זה.
סעיף 7 לא יוקם מטווח קליעה ולא ינוהל אלא על פי רשיון.
סעיף 10  (א) רשות מוסמכת רשאית לתת לבעל של מפעל ראוי רשיון מיוחד להחזקת כלי ירייה להגנת
המפעל ועובדיו והתחבורה עם המפעל וכן באימונים הקשורים בהשגת מטרות אלה.
(ב)   בעל הרשיון מיוחד כאמור רשאי, אם היה הדבר דרוש לפי דעתו להגנת הנפש או רכוש המפעל או התחבורה עם המפעל, להרשות , בתנאים והבגבלות שיראה לקבוע, לאדם מעובדי המפעל לשאת, בתחום שהוגדר ברשיון או בשעות אימונים שיתקיימו במקום ובתנאים שקבעה הרשות המוסמכת מטעמי בטיחות, את כלי היריה שעליו ניתן הרשיון, ובלבד שהאדם האמור אושר לכך תחילה ע"י מפקח המשטרה המחוזי או נציגו, ברשימה הכוללת את שמו או באופן אישי או בכל דרך אחרת.
             (ג)   הרשאה על פי סעיף קטן (ב) תינתן ע"י תעודה בחתימת יד בעל הרשיון המיוחד.
סעיף  13 (א)  הנושא או המוביל כלי ירייה בהיתר לפי חוק זה חייב לשאת את הרשיון או את תעודת
ההרשאה לכך.
              (ב) בעל הרשיון או תעודת הרשאה לפי חוק זה חייב להראות את הרשיון או את תעודת
            ההרשאה לכל שוטר הדורש זאת ממנו.
(ג)  כשיש לשוטר יסוד לחשוב שבכלי יריה, מסוים נעברה עבירה לפי חוק זה, רשאי הוא לתפוס אותו  כלי ירייה והמשטרה רשאית להחזיק ברשותה כלי ירייה שנתפס כך, עד שבית משפט מוסמך יחליט מה ייעשה בו.
סעיף 14  אדם שהחזיק כלי ירייה בהיתר לפי חוק זה, ופקע היתרו, אם משום שתם תוקפו של הרשיון שניתן לו לפי חוק זה ואם משום סיבה אחרת, חייב למסור את כלי היריה למשמרת לתחנת משטרה של מקום מגוריו או של מקום עסקיו ויקבל אישור קבלה על כלי היריה שמסר.
 סעיף 15   (א) החזיק אדם כלי ירייה או נשמד, חייב הוא להודיע על כך לתחנת המשטרה ככל המוקדם
ולא יאוחר מארבעים ושמונה שעות מהמועד שבו נודע לו על האבידה או ההשמדה. הובא אדם         לדין על עבירה על סעיף קטן זה, לא ישא עליה באחריות פלילית אם הוכח שניים אלה:
(1) הודיע על אבידת כלי היריה תוך ארבעים ושמונה שעות מהמועד שבו נודע לו על האבידה או על ההשמדה.
(2) החזיק בכלי היריה בתנאים שהם סבירים בנסיבות העניין.
 (ב) בעל הרשיון לפי חוק זה שאבד או נשמד רשיונו – חייב להודיע על כך לפקיד רשוי.
סעיף 16  העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים:
  1.   עובר על הוראות סעיפים 4 או 5 בשל כך בלבד שלא שילם את האגרה לחידוש רשיונו או שלא חודשה תעודת הרשאתו אף שלא היתה מניעה לחידושה, הכל בהתאם לחוק זה או התקנות על פיו.
  2.  עובר על הוראה מהוראות חוק זה או על תנאי או הגבלה שנקבעו ברשיון או בתעודת הרשאה שניתנו לפי חוק זה ועבירתו אינה עבירה לפי חיקוק אחר.

סעיפים מחוק העונשין תשל"ז 1977       
399      (א) המחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר, בין בטיפול כלשהו בהם ובין בלא טיפול, דינו מאסר שנה אחת.
340      המשאיר או המפקיר דבר במקום שיש לילדים גישה אליו ויש יסוד סביר להניח שילדים ישחקו בדבר או יטפלו בו בדרך אחרת, ובעשותם כן הם עלולים להינזק בבריאותם או לסכן חייהם, ואינו נוקט אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע תוצאות כאלה, דינו מאסר שנה אחת.
144      (א) הרוכש או המחזיק נשק בלא רשות על פי דין להחזקתו, דינו – מאסר שבע שנים. אולם אם היה הנשק חלק, אבזר או תחמושת כאמור בסעיף קטן (ג)(1) או (2), דינו – מאסר שלוש שנים.
  1. הנושא או מוביל נשק בלא רשות על פי דין לנישאתו או להובלתו, דינו – מאסר עשר שנים. אולם אם היה הנזק חלק, אבזר או תחמושת כאמור בסעיף קטן (ג)(1) או (2), דינו – מאסר שלוש שנים.
 (ב1) סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו על מי שעבר על העבירות בשל כך בלבד שלא שילם את האגרה לחידוש רשיונו או שלא חודשה תעודת הרשאתו אף שלא היתה מניעה לחידושה, הכל בהתאם לחוק כלי היריה, התש"ט – 1949, או התקנות על פיו.
(ב2) המייצר, מייבא או מייצא נשק או הסוחר בו או עושה בו כל עסקה אחרת שיש עמה מסירת החזקה בנשק לזולתו, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, בלא רשות על פי דין לעשות פעולה כאמור, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.
(ב3) הרשאי על פי דין למכור או למסור נשק והוא מוכרו או מוסרו לאדם שאינו רשאי על פי הדין להחזיק בו, דינו – מאסר חמש עשרה שנים, סבר המוכר או המוסר, כתוצאה מבדיקה רשלנית, שהוא מוכר או מוסר נשק למי שרשאי על פי דין להחזיק בו – דינו מאסר שלוש שנים.
(ג) בסעיף זה "נשק" –
  1. כלי שמסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כשיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אבזר ותחמושת של כלי כזה.
  2. כלי שמסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אבזר ותחמושת לכלי כאמור, ולרבות מיכל המכיל או שמסוגל להכיל חומר כאמור, ולמעט מיכל גז מדמיע כהגדרתו בחוק כלי היריה התש"ט – 1949.
  3. תחמושת, פצצה, רימון או כל חפץ נפיץ אחר שבכוחם להמית אדם או להזיק לו, לרבות חלק של אחד מאלה.
  4.  
(1) אחת היא אם בעת שנעברה העבירה היה הנשק תקין לשימוש או לא.
(2) הטוען לרשות על פי דין – עליו הראיה.
(ד) מקום שנמצא בו נשק, רואים את מחזיק המקום כמחזיק הנשק, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
 
 
קראתי את הפרקים - "הוראות פתיחה באש", "הוראות ביטחון לנושאי כלי ירייה", ו"הוראות טיפול בנשק" בנוהל שפורסם על ידי משטרת ישראל ומספרו: 90.222.106 ,כולל האמור בנספחים א' וב' בנוהל, הבנתי את ההוראות והריני מתחייב לפעול על פיהן. ולראייה באתי על החתום:
Browser not supported